City Center
Research Center for Cities and Urbanism
Tel Aviv University
קורס ערים חכמות - קיץ 2019
קורס קיץ לסטודנטים מחו"ל: ערים חכמות – בשיתוף עם TAU International
22 ביולי - 8 באוגוסט, 2019 | אוניברסיטת תל אביב
הקורס יתקיים במשך שלושה שבועות, בין 22 ביולי ל-8 באוגוסט, מדי יום בין 9:00-12:00
במסגרת פעילות המרכז לחקר העיר והעירוניות באוניברסיטת תל אביב, "מרכז העיר",
לוח הזמנים (באנגלית) >
מידע לסטונדטים/ות (באנגלית) >
תיאור קורס הקיץ על ערים חכמות 2019 (באנגלית) >
_
תמונות:
סיור ראשון - 29 ביולי, 2019
פארק חירייה >
תמונות קבוצתיות עם טל >
סיור שני - 1 באוגוסט, 2019
אקלים אורבני >
לצד הבריכה >
סיור שלישי - 5 באוגוסט, 2019
עיריית תל אביב >
הרצאתו של ד"ר ירון זינגר, מייסד המרכז לערים רגישות מים בישראל, תעסוק בניהול משאב המים בעיר:
הידרולוגיה, תכנון עירוני, והטבע. מהם הצעדים הנדרשים ליצירת משאב מים חדש ממי הנגר העירוני, בפיתוח אזורים חדשים בעיר או שדרוג והרחבה של אזורים בנויים?
ממטרד למשאב
ניהול והשבת מי נגר עירוני בעיר רגישת מים
מהו פוטנציאל מי הנגר העירוני? והאם ניתן להפכו למקור מים מניב? איך ניתן להתמודד עם שינויי האקלים הטומנים בחובם שיטפונות ובצורות? מהי תופעת אי החום העירוני? איך ניתן להקל על הטמפרטורות הגבוהות בעיר? ואיך ניתן להגן על הנחלים, החופים והים ממגוון זיהומים במי הנגר. המרכז לערים רגישות מים בישראל מנסה לתת מענה לאתגרים הנ״ל.
ד"ר ירון זינגר, מייסד ומנהל המרכז לערים רגישות מים בישראל (https://wsc.org.il), למד הנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון והנדסת מים באוניברסיטת מונאש במלבורן, אוסטרליה. במסגרת המחקר לדוקטורט במונאש, היה חלק מקבוצת CRC for Water Sensitive Cities הנחשבת למובילה עולמית בתחום (בתחילת הדרך נקראה הקבוצה: FAWB Facility for Advanced Water Biofiltraion), ופיתח את הביופילטר לאיסוף מי נגר עירוני, לשיקום נחלים עירוניים ולהגנה על מורדותיהם. זה קרוב לעשר שנים הוא פועל גם בישראל, להקמת מתקני ביופילטר להשבת מי נגר בהתאמה לצרכים ולתנאים בישראל, וכן עוסק באפיון הנגר העירוני ובפיתוח ביופילטרים היברדיים.
לתיאור מערכת הביופילטר (Bio-Filter System) >
לתיאור המערכת בבת-ים >
לתיאור המערכת ברמלה >
.jpeg)
קורס ערים חכמות - קיץ 2018
קורס קיץ לסטודנטים מחו"ל: ערים חכמות – בשיתוף עם TAU International
29 ביולי ל-16 באוגוסט 2018 | אוניברסיטת תל אביב
במסגרת פעילותו של המרכז לחקר העיר והעירוניות באוניברסיטת תל אביב, "מרכז העיר", התקיים בקיץ 2018 קורס קיץ בנושא "ערים חכמות" בהשתתפות 20 סטודנטים מכל העולם - מארה"ב וברזיל דרך פריז וברלין עד סידני, הודו, וייטנאם, מקאו וסין. הקורס התקיים באוניברסיטת תל אביב, ונערך בהשתתפות חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה, סטארטאפים ותעשיית ההיי-טק, סיורים באגפים השונים בעיריית תל אביב, הרצאות, מעבדות, התנסויות ועוד.
הקורס התקיים במשך שלושה שבועות, בין 29 ביולי ל-16 באוגוסט, מדי יום בין 12:00-15:00 (שעות ארוכות יותר בימים עם סיורים).
לתיאור הקורס, כולל לו"ז יומי, באנגלית (pdf) >
הקורס כלל סיור בפארק המיחזור חירייה. המרכז לחינוך סביבתי בפארק המחזור חירייה היווה חלק מהקרוס על ערים חכמות וסיפק ידע בנושאים של ניהול פסולת וההיבטים הסביבתיים של ערים חכמות ובנות קיימא. הסיור החל בהרצאה מפי דורון ספיר, יו"ר איגוד ערים דן וסגן ראש עיריית תל אביב יפו.
אתר פארק החירייה >
מפעל RFD - פסולת לאנרגיה (פל"א) >
תמונות מסיור תלמידי ותלמידי הקורס בפארק חירייה:
More photos from the 2018 SMART CITIES summer course:
סמינר פתיחת סמסטר ב' - שחיתות בשלטון המקומי
30 במארס 2017 | אוניברסיטת תל אביב
הסמינר התקיים ביום ה', 30.3.2017, בין השעות 16:00-18:00
בניין וולפסון להנדסת מכונות, חדר 206
16:00-16:15 התכנסות וכיבוד קל
16:15-17:15 מר. אופיר פז פינס, ראש המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל-אביב
"האם ניתן למגר את השחיתות בשלטון המקומי מבלי לפגוע במשילות"?
עו"ד צרויה מידד לוזון, יועצת משפטית, התנועה למען איכות השלטון בישראל
"שחיתות מקומית - מחדלי מנגנוני הבקרה והביקורת"
17:15-17:45 דיון פתוח
ממצאים חדשים על אי-שוויון ביכולת לרכוש דיור
סמינר פברואר של "מרכז העיר": הרצאתו של דני בן-שחר; מגיבה, נטע זיו
20 בפברואר 2018 | אוניברסיטת תל אביב
הנכם מוזמנים להרצאתו של ד"ר דני בן-שחר, מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, בסמינר פברואר של "מרכז העיר". בהרצאה יוצגו ממצאים חדשים על אי שוויון ביכולת לרכוש דיור.
תקציר ההרצאה:
Housing Affordability and Inequality: A Consumption-Adjusted Approach
We introduce a new measure of housing affordability that adjusts for normative variation in housing consumption. The new measure is computed using extensive micro-data from Israel for the 1998–2015 period.
Findings suggest sharp declines in Israel quality- and consumption-adjusted affordability. Further, the new consumption-adjusted measure suggests more pronounced affordability burdens among minority and underprivileged groups. The new measure also gives rise to elevated Gini measures of housing affordability inequality. We also find that recent trending up in house prices and income in Israel is associated with more pressing consumption-adjusted affordability challenges among those already in housing distress, particularly in outlying, peripheral areas.
ההרצאה מבוססת על המחקר הבא:
Danny Ben-Shahar, Stuart Gabriel, and Roni Golan. 2017. "Housing Affordability and Inequality: A Consumption-Adjusted Approach." Available at SSRN.
למעוניינים בקריאה נוספת על superstar cities:
Gyourko, Joseph, Christopher Mayer, and Todd Sinai. 2013. "Superstar Cities." American Economic Journal: Economic Policy, 5(4): 167-99.
בסמינר יוצג המחקר, המתבסס על נתונים נרחבים מהשנים 1998-2015.
פרופ' נטע זיו, המנהלת האקדמית של "מרכז הגר" למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, תגיב לממצאי המחקר, תתייחס לניסיונות להתמודד עימם באמצעות כלי המדיניות השונים בישראל בשנים האחרונות (תקנות, כללים לשיווק קרקעות, תכנון ובנייה, הסכמי תכנון בין רשויות ויזמים ופעולות נוספות), ותציג את עמדתה לגבי הפער בין אמצעים אלו לבין הממצאים החשובים של המחקר.
קרדיט תמונה: Markéta Klimešová from Pixabay
ברלין: היבטים היסטוריים, פוליטיים ואורבניים
הרצאתו של פרופ' משה צוקרמן על ברלין במסגרת סמינר דצמבר של מרכז העיר
19 בדצמבר 2017 | אוניברסיטת תל אביב
ברלין: היבטים היסטוריים, פוליטיים ואורבניים
ההרצאה תסקור את המימד ההיסטורי של התפתחותה של ברלין כבירת גרמניה על רקע "הדרך הייחודית" של גרמניה בעידן המודרני ו"התאחרותה" כמדינת-לאום בהשוואה לבריטניה וצרפת. היא תדון גם בהשלכות האורבניות שהיו לחלוקת העיר בתקופת המלחמה הקרה והעימות הבין-גושי הגלובלי.
קרדיט תמונה: 12138562O from Pixabay
מעמד הביניים החדש: אזרחות גלובלית בעיר
סמינר על זהות עירונית בעידן של קוסמופוליטיות ואזרחות כפולה.
מרצים: ד"ר מירי ימיני, ביה"ס לחינוך, וד"ר יוסי הרפז, המחלקה לסוציולוגיה
29 באוקטובר 2017 | אוניברסיטת תל אביב
ד"ר יוסי הרפז, המחלקה לסוציולוגיה | אזרחות מערבית כמשאב גלובלי
תקציר ההרצאה
אזרחות – המדינה אליה אדם משתייך – היא הסטטוס בעל ההשפעה הגדולה ביותר על סיכויי החיים של הפרט בעולם כיום, יותר מגזע, מגדר או מעמד. מצב זה נובע מהפערים האדירים ברמת החיים בין מדינות (לדוגמא, התוצר לנפש בארה״ב גבוה מזה שבהאיטי פי 40), כמו גם מהמערכת של גבולות, ויזות, דרכונים וגדרות אשר מגבילה תנועה על בסיס אזרחות. לאורך רוב המאה ה-20, רוב המדינות לא התירו לאזרחיהן להחזיק באזרחות כפולה. לפיכך, הדרך היחידה עבור הפרט לשפר את מעמדו בהיררכיה הגלובלית היתה הגירה פיזית למדינה אחרת. החל משנות ה-90, עשרות מדינות שינו את חוקיהן והתירו אזרחות כפולה. הלגיטימציה החוקית של אזרחות כפולה יצרה הזדמנויות חדשות עבור רבים מחוץ למערב, אשר עשו שימוש במגוון אסטרטגיות על מנת להבטיח לעצמם ולמשפחתם אזרחות מערבית. כך, מעל 3 מיליון איש באמריקה הלטינית, מזרח אירופה וישראל קיבלו אזרחות נוספת ממדינות החברות באיחוד האירופאי - ביניהן איטליה, ספרד, גרמניה והונגריה - הודות למוצאם ממדינות אלו. במקביל, אלפים מרחבי העולם יולדים בארצות-הברית על מנת להבטיח לילדיהם אזרחות אמריקנית (״תיירות לידה״) בעוד שאחרים רוכשים אזרחות או תושבות במדינות אירופאיות תמורת השקעה כספית. רוב האנשים הללו אינם מתכוונים להגר למדינה בה רכשו אזרחות. במקום זאת, הם מעוניינים בדרכון ממדינה מערבית כדי להגביר את חופש התנועה שלהם ולהחזיק בו כתעודת ביטוח ואפילו כסמל סטטוס. התופעה הזו, שאני מכנה אזרחות משלימה (compensatory citizenship) מבטאת שינוי עמוק בזיקה בין הפרט למדינה – מעל לכל, התפשטות של גישה אינסטרומנטלית לאזרחות אשר מתייחסת אליה כסחורה הניתנת לבחירה חופשית ולרכישה תמורת כסף.
ד"ר מירי ימיני, ביה"ס לחינוך | אזרחות גלובלית במרחב העירוני
תקציר ההרצאה
בתי ספר ואוניברסיטאות נתונים ללחץ הולך וגובר להכין את בוגריהם למאה העשרים ואחת. נטען כי הידע עומד במרכז הכלכלה הגלובלית, והוא שיעניק את היתרון לאלו הרוכשים אותו, לעומת שאר המשתתפים בתחרות הכלכלית העולמית. מוסדות חינוך נדרשים להגיב לכוחות השוק הגלובלי, שכן להם תפקיד מהותי ברכישת מקצועות עתירי ידע, שפות זרות ובהרחבת השימוש בטכנולוגיה. ארגונים בינלאומיים הופכים לבעלי השפעה רבה בתחום החינוך. הם מקדמים סטנדרטיזציה באמצעות מבחנים משווים בין מדינות וכך מעודדים הידמות בין מערכות חינוך ברחבי בעולם על ידי הפצת מדיניות ומודלים חינוכיים כדוגמת הפרטת החינוך, אוטונומיה בית-ספרית ובחירת הורים. תפיסת האזרחות, המזוהה בדרך כלל עם מדינת הלאום, נתונה אף היא להשפעותיה של הגלובליזציה. בעשורים האחרונים הושם דגש מחקרי וגם ציבורי על צורות חדשות של אזרחות, כזו הקיימת ומתממשת מחוץ לגבולותיה של מדינת הלאום. בעבר נשאו מונחים כמו "אוניברסליות" ו"קוסמופוליטיות" משמעות מופשטת והתייחסו למוכוונות הפרט כלפי העולם הגדול ולתפיסתם העצמית של אזרחים כחלק מהקוסמוס מבחינה תרבותית; היום, לעומת זאת, הם חלק מהניסיון של אזרחים להמשיג את זהותם או לתווכה בעידן של גלובליזציה. המושג "אזרחות גלובלית" עשוי להכיל בתוכו מונחים כמו אחריות, מחויבות, מודעות בינלאומית והזדהות חוצת מדינות ותרבויות, ונטען כי מטרת החינוך לאזרחות גלובלית היא לעודד פיתוח זהות קוסמופוליטית המחויבת לקהילה הגלובלית אגב יצירת קשרים עם אנשים מרחבי העולם. כאזרחים גלובליים, התלמידים נדרשים לפתח הבנה עמוקה לצורך לפעול, לקבל החלטות ולנסות לפתור את בעיות העולם.
החינוך לאזרחות גלובלית היה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מתכניות חינוך בינלאומיות, שנוסדו במטרה להעניק חינוך איכותי לאוכלוסיות הנודדות בעולם בעקבות שליחויות דיפלומטיות ואפשרויות תעסוקה. בתי הספר הבינלאומיים נדרשו לתווך בין מגוון הזהויות של התלמידים מבלי לבטל אותן, וכך שאפו להכין את תלמידיהם לעולם הגלובלי הן בהיבט הפרגמטי והן בהיבט האידאולוגי. עם השנים החלו בתי ספר ציבוריים מקומיים רבים ברחבי העולם לאמץ אף הם תכניות לימודים בינלאומיות הכוללות חינוך לאזרחות גלובלית ומעודדות אותו. בעוד בתי ספר הופקדו בעבר על טיפוח ערכים לאומיים בקרב תלמידים, כיום מספר הולך וגדל של בתי ספר מאמצים את הנרטיב הקוסמופוליטי והאזרחות הגלובלית, שנועדו להכין את תלמידים לתחרות העולמית, לפתרון בעיות גלובליות ולשינוי אופייה של החברה המודרנית באופן כללי. ואולם, בישראל טרם זכה הנושא להכרה או התייחסות בתכניות הלימודים הנלמדות בבתי הספר.
על רקע המבנה המורכב והרב-תרבותי של החברה הישראלית, ועל בסיס ההנחה שחינוך לאזרחות גלובלית עשוי לתפוס מקום חשוב בהכרת ה"אחר" וקבלתו וב"בניית גשרים" חוצי תרבויות ולאומים, במחקר שיתואר במפגש נבחנה תפיסת המושג "אזרחות גלובלית" בקרב מורים המלמדים בחלקים השונים של העיר תל אביב. הרציונל העומד בבסיס המחקר הנו הרצון לחשוף את עמדתם של מורים ביחס להגדרת המושג "אזרחות גלובלית", לבחון אם הם רואים את עצמם ואת תלמידיהם כאזרחים גלובלים, לברר את מידת הצלחתם לתווך בין מורכבות הזהויות שלהם ולבדוק את תפקידו של בית הספר בחינוך לאזרחות גלובלית, כל זאת תוך השוואה בין מורים המלמדים בבתי ספר בצפון ובדרום העיר תל אביב, ותוך התייחסות למורכבות המושג מבחינה מעמדית.
סיכום הסמינר
במסגרת הסמינר דיבר ד"ר יוסי הרפז מהמחלקה לסוציולוגיה על "אזרחות מערבית כמשאב גלובלי", ואחריו דיברה ד"ר מירי ימיני מביה"ס לחינוך על "אזרחות גלובלית במרחב העירוני".
אחר ההרצאות, שהמחישו אי-שוויון בתנועה במרחב – היררכיית האזרחויות על מפת העולם, בהרצאתו של הרפז, בשילוב עם המציאות המורכבת של מערכת החינוך, בלונדון ובתל אביב, בהרצאתה של ימיני – התקיים דיון על השאלות הערכיות, הכלכליות והחינוכיות בעידן גלובלי של אורבניות וריבוי אזרחויות: האזרחות כמשאב כלכלי, המרדף אחר אזרחות טובה יותר, חינוך וערכים בעיר שיש בה תושבים בעלי אזרחויות שונות.
במאה ה-21, לראשונה בהיסטוריה, רוב אוכלוסיית העולם חיה בערים; ולמשך כמה שנים, בעשור האחרון, היה נדמה שהעיר תפסה את מקומה של המדינה. לפיכך, מהו הסיכום הנכון לסמינר על עידן גלובלי של הגירה ולאומיות, על החיים הקוסמופוליטיים בעיר ללא ההזדהות אישית עם האזרחות, על הזהות האורבנית והמעמדית מול השייכות הלאומית? אולי סיכום סוציאל-דמוקרטי, המשיב לציטוט של מרקס איתו פתח הרפז את הסמינר.
מעמד הביניים העירוני החדש
מעמד הביניים העירוני החדש. זאת כותרת אפשרית לסמינר: המילה "חדש" בכותרת מרמזת לנושא "ערים חדשות", מין תמה על ערים גדולות ויעילות, חובבות אוטוסטרדות ושיכונים בשטנץ. אם הבנייה אחידה או בקנה-מידה פחות אנושי, למען היעילות, למה שיהיה לדייר אכפת באיזה עיר הוא נמצא. אם העקרון המכונן הוא "יחס עלות-תועלת", מה מייחד את העיר? בכל העולם, כולל עיריית תל אביב, הולכים על יוזמות קהילתיות. ערי העולם מלאות ביוזמות של "place making". זו התשובה לכלכלה הפוליטית, ואולי זו כלכלה חדשה, מחוסר ברירה, כי לרבים, ובעיקר לצעירים רבים, אין מה להפסיד.
אם לחזור לשתי ההרצאות, לאחר שבוחנים את הממצאים, ומתקוממים נוכח הממצאים, חייבת להתעורר התקווה שאזרחי העולם המכוננים את "מעמד הביניים העירוני החדש" ימצאו דמיון בין ערים בזכות מרכזי ערים שוקקים ומגוונים. אם יש דמיון בין הערים, שיהיה זה דמיון שהופך את האנשים בהן למאושרים יותר, לחוצים פחות. אם כולנו מהגרי עבודה – פליטים והיפסטרים ושוכני מגדלים – שנהיה אדישים להבדלים בין הערים לא בגלל שכולן שיכונים ואוטוסטרדות ולחץ ומהירות מוגזמת, אלא בגלל שבכולן לבבות חמים ופועמים. אם לא כל כך משנה באיזו עיר אני חיה, כי כל הערים דומות, שיהיה זה בגלל לב העיר.
מיתוס הניכור של העיר במאה ה-20 יכול להתרכך, קצת, עם מיתוס הקהילה שנרקם במאה ה-21. יותר חיבור, יותר מפגש. יותר לוינס, יותר הברמס. פופר גם מוזמן, אבל הוא חייב לזכור: בערים היא מנווטת בקלות רבה מדי לפי אינטרסים של "קנייה", "קנייה חוזרת", "לקוחות חוזרים", "נטישת לקוחות". לכן חייבים לבחון היטב את הידע הנוצר, ולנסות להשפיע על מה שבכוחנו לשנות. באיחולי רווח עצום לבעלי האמצעים, והצלחה בעמלם של כל השאר, בואו ננסה לעצב את החיים שלנו.
רשמה: רונית פוריאן
קרדיט תמונה: WikiImages from Pixabay
סמינר חודש ינואר - סוגיות בתחבורה עירונית
סמינר מחקרי בנושא "סוגיות בתחבורה עירונית" בהשתתפות פרופ' יוסי ברכמן ופרופ' יצחק בננסון
3 בינואר 2016 | אוניברסיטת תל אביב
ביום א' ה-3.1.16 התקיים סמינר המכון לחודש ינואר, תחת הכותרת "סוגיות בתחבורה עירונית". במסגרת הסמינר עסקנו בשתי בעיות עדכניות בתחום התחבורה בעיר - מימון פרוייקטי תשתית וטכנולוגיה למציאת חנייה. המשתתף הראשון, פרופ' יוסי ברכמן (החוג למידניות ציבורית, אוניברסיטת ת"א ו-CCNY) דיבר על האתגר שבמימון פרוייקטי תשתית מאסיביים לתחבורה, בהרצאה שכותרתה היה Tangled Decisions: Supplying the Infrastructure We Ride On. אחריו דיבר פרופ' יצחק בננסון (החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת ת"א), אשר הציג שיטות חדשות לחיזוי מקומות חנייה פנויים בעיר, וטען כי מציאת חנייה היא מאנם בעיה מורכבת, אך היא על סף אפשרות החיזוי. לדבריהם הגיב פרופ' טל רביב מהמחלקה להנדסת תעשייה, אשר כרך בין שני הדברים והתייחס למורכבות הקיימת בתחבורה בעיר.
קרדיט תמונה: GLady from Pixabay
הרצאת אורח מיוחדת של פרופ' מייקל באטי (UCL) במרכז העיר
פרופ' מייקל באטי מ-UCL, אחד המומחים המובילים בתחום הערים החכמות, העניק הרצאת אורח מיוחדת במרכז העיר תחת הכותרת: Big Data, Little Data, Real Time Streaming and the Smart City
16 בדצמבר 2015 | אוניברסיטת תל אביב
בחודש דצמבר אירחנו בסמינר של המרכז את פרופ' מייק באטי, אחד השמות הכי גדולים בגיאוגרפיה העולמית. פרופ' באטי, ממייסדי מכון CASA באוניברסיטת UCL בלונדון, הוא אחד המומחים המובילים בעולם בתחום המורכבות העירונית ומודלים מבוססי סוכנים, ואף זכה בעבר בפרס Vautrin Lud, ה"נובל" של תחום הגיאוגרפיה. פרופ' באטי הוא אחד החוקרים הראאשונים שעסקו באינטנסיביות בתחום הערים החכמות, ואף פרסם ספר בנושא, The New Science of Cities. הרצאת האורח שלו עסקה בסוגיות שונות הקשורות לאיסוף מידע בעיר וכותרתה הייתה: Big Data, Little Data, Real Time Streaming and the Smart City
תקציר ההרצאה:
We argue that the development of data with respect to its use in understanding and planning cities is intimately bound up with the development of methods for manipulating such data, in particular digital computation. We argue that although data volumes have dramatically increased as has their variety in urban contexts largely due to the development of micro-devices that enable all kinds of human and physical phenomena to be sensed in real time, big data is not peculiar to contemporary times. Big data is thus generated by concatenating smaller data sets and in particular if we change our focus from locations to flows, then data has faced the challenges of bigness for many years. To illustrate these points, we first look at traditional interaction patterns – flows of traffic in cities and show some of the problems of searching for pattern in such data. We then augment this discussion of big data by examining much more routine travel data which is sensed from using smart cards for fare-charging and relating this to questions of matching demand and supply in the context of understanding the routine operation of transit.