סדר יום

​

10:00          התכנסות

​10:15           מריאלה יאבו, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה: מרווחה להנדסה – חלוציות, התמקצעות ומיסוד של תחום הנגישות

                   לאנשים עם מוגבלות בעיריית תל אביב-יפו​

10:45          ליאור טורג'מן, ביה"ס ללימודי הסביבה: ייצור וצריכת מזון בשיטות מתקדמות בגידול ביתי במגזר העירוני – השפעת

                   מסרים על אימוץ ראשוני והשפעות סביבתיות​

11:15           גולן בן-דור, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם' יישום מודל MATSim להדמיית תחבורה ציבורית במטרופולין תל אביב

                   בעקבות הקמת הרכבת קלה​

11:45          חמי שיף, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם והחוג לארכיאולוגיה: שימור וארכיאולוגיה כפרקטיקות ניאו-ליבראליות –

                   התחדשות עירונית והבניית זהויות בתל אביב יפו ובירושלים​

12:15           דיון וסיכום  

​

​תקצירי ההרצאות

מרווחה לתכנון: חלוציות, התמקצעות ומיסוד של תחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות בעיריית תל אביב-יפו
מריאלה יאבו, סטודנטית לתואר שני בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
מנחה: פרופ' אדריאנה קמפ, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

 

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ופרק הנגישות בו משנת 2005, מבקשים לקדם תפיסה של זכויות אדם ושינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות, בניגוד לתפיסה של רווחה ושיקום אישי שהייתה נפוצה עד כה. מטרת מחקר זה הינה להעמיק את ההבנה סביב שלב היישום של חקיקת זכויות אדם עבור אנשים עם מוגבלות, כפי שזה מתבצע על ידי גוף ציבורי הנדרש ליישם את הנחיות החוק השוויון, עיריית תל אביב-יפו. אעסוק במיקומן המרכזי של ערים בעיצובו ויישומו של השיח הציבורי על מוגבלויות כשיח של זכויות ובתרגומו למרחב האורבני, וכן במיקומן בתהליכי יישום מדיניות, הן כמספקות שירותים באופן רחב וישיר ביותר לאזרחים, והן כישויות עצמאיות אשר לעתים קרובות יוזמות מדיניות רחבה יותר או שונה מזו הנקבעת ברמה המדינית.

עבודת מחקר זו מתארת תקופה של שינויים ארגוניים בעירייה הנוגעים לאופן בו היא עוסקת בנושא של נגישות כלפי אנשים עם מוגבלות, זאת בהתבסס על מחקר איכותני הכולל ראיונות עם בעלי תפקידים וניתוח מסמכים רשמיים. באמצעות ניתוח על ידי תיאוריה ביקורתית של מוגבלות ותיאוריות ארגוניות וביקורתיות על משפט ושינוי חברתי, אציג השוואה בין אופן פעילותה של העירייה לפני ואחרי אישור פרק הנגישות הן ברמה הפנים ארגונית והן במעמדה ביחס לשחקנים אחרים בשדה. במקביל אבחן האם עיקרון ההכלה וההשתתפות בקבלת החלטות מהמודל החברתי של מוגבלות, המנוסחים באופן פורמלי בחוק, מתורגמים לפרקטיקה התכנונית של העיריה.

מהממצאים עולה כי תפיסתה של העירייה כחלוצה בתחום הנגישות נשמרה, לצד תהליכי התמקצעות משמעותיים אשר סייעו לה ליישם את הנחיות פרק הנגישות באופן מערכתי בכלל תחומי החיים בעיר, אף באופן נרחב יותר מאשר בעבר, בהתאם לעיקרון ההכלה. לעומת זאת, תהליכי הפרופסיונליזציה והמיסוד שהתרחשו בתחום בעקבות החקיקה ואכיפתה הובילו דווקא לאובדן עיקרון ההשתתפות בתהליכים עירוניים מצד תושבים עם מוגבלות, תוך העברת הסמכות בעניינם מאנשי מקצוע מתחום אחד- רווחה, לאנשי מקצוע מתחום אחר- יועצי ומורשי נגישות, מתכננים ואדריכלים. 
_
 
ייצור וצריכת מזון בשיטות מתקדמות בגידול ביתי במגזר העירוני: השפעת מסרים על אימוץ ראשוני והשפעות סביבתיות
ליאור טורג'מן, סטודנטית לתואר שני בביה"ס פורטר ללימודי הסביבה
מנחות:
ד"ר ורד בלאס, החוג לניהול, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר ענת צ'צ'יק, החוג לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר אן קרונרוד, החוג לשיווק, אוניברסיטת מסצ'וסטס לוול

 

מטרת המחקר היא לבחון מה הם המסרים השיווקיים אשר יובילו לאימוץ של חקלאות עירונית ביתית, וכן מה הן התועלות הסביבתיות שמלוות צריכת ירקות שמקורם בגידול ביתי בעיר תוך שימוש בפרקטיקות גידול חדשניות, בהשוואה לצריכת ירקות שמקורם בגידול תעשייתי וקונבנציונלי מחוץ לעיר. חשיבות המחקר היא בתרומתו לסביבה הן מהאספקט השיווקי, בפרט זיהוי המסרים השיווקיים שעשויים להשפיע על התנסות ראשונית עם מערכות ביתיות בנות-קיימא לגידול מזון, והן מהאספקט הסביבתי, על ידי איתור התועלות הסביבתיות הנגזרות מהעדפה של צריכת הירקות שגדלו במערכות אלה על פני רכישה וצריכה של ירקות קונבנציונליים שעברו מרחק גדול יותר מהשדה לצלחת. מחקר זה עשוי לקדם את תחום החקלאות העירונית ולתרום לשיפור איכות הסביבה.

שתי זוויות  המחקר:

1. שיווק/תקשורת שיווקית - השפעת מסרים שונים על התנהגות צרכנית במטרה לזהות מהו סוג המסר שמניע אנשים באופן המשמעותי ביותר לרכישת ראשונית של מערכות הידרופוניות לגידול מזון והתנסות בהן, תוך לקיחה בחשבון של מאפיינים סוציו-אקו-דמוגרפיים ועמדות סביבתיות.

2. השפעת מרחק המזון מהצלחת על הסביבה – השוואה בין חקלאות קונבנציונלית והבאת התוצרת אל תוך העיר, לבין גידול ביתי-הידרופוני מתוך העיר, באמצעות התייחסות להיבטים של צריכת משאבים ואנרגיה, שינוע, פליטות מזהמים, חומרי הדברה וקיזוז פחמני.

ראשית, נבחן מה סוג המסר שמשפיע על האימוץ הראשוני, ולאחר מכן נבחן כיצד האימוץ יפחית את הפגיעה בסביבה. לצורך המחקר נשתמש בפלטפורמה של חברת "ירוק בעיר" העוסקת ביישום חדשני של חקלאות עירונית (כולל הקמת חוות, גידול ושיווק של תוצרת חקלאית) בשיטות חקלאות מתקדמות במרחב העירוני, תוך שמירה על ערכי הקיימות העירונית, פשטות היישום והנגשת הידע. חזון החברה: לאפשר לכל מי שגר בעיר לגדל תוצרת חקלאית באופן עצמי, פשוט וחסכוני, וליהנות ממזון איכותי ובריא. חוות ההדרכה של "ירוק בעיר", הממוקמת על גג דיזנגוף סנטר בת"א, מציעה ללקוחותיה, בין היתר, רכישת ציוד ומערכות גידול הידרופוניות לשימוש ביתי.

 _

יישום מודל MATSim להדמיית תחבורה ציבורית במטרופולין תל אביב בעקבות הקמת הרכבת קלה
גולן בן-דור, מועמד לתלמיד מחקר, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם
מנחים:
פרופ' יצחק בננסון, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר ערן בן-אליא, החוג לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון

 

MATSim הינו סביבת סימולציה מבוססת סוכנים הכתובה בקוד פתוח ומשמשת להדמיה דינמית של תחבורה. המודל ממזג בין גישות תכנון תחבורה המבוססת זרימה לבין ראיה גיאוגרפית אנושית של תנועה עירונית. בשונה ממודלים אחרים של הדמיית תחבורה, MATSim מתמקד בבחירת אמצעי תחבורה ובהסתגלות הנוסע לשינויים בתשתית התחבורה ובמצב התנועה העירוני המיידי, כגון פקקי תנועה ורמת השירות של תחבורה ציבורית. כמערכת מבוססת סוכנים, MATSim לוקח בחשבון את הפעילות התחבורתית של כל נוסע בעיר. הסוכנים מבצעים את מסעותיהם ב- MATSim יום ביומו, וכל נוסע מסתגל למצב המתפתח של מערכת התחבורה העירונית על ידי בחינת מגוון האפשרויות העומדות לרשותו לשם ביצוע פעילותיו היומיות.[1]

המחקר הנוכחי מורכב משלושה שלבים:

    הרחבת השימוש האפליקטיבי של MATSim במטרופולין תל אביב לכלל אמצעי התחבורה הקיימים והעתידים במטרופולין.
    אימות וכיול של MATSim במטרופולין תל אביב בעזרת שינויים בתנועה בעקבות עבודות הבנייה של הרכבת הקלה.
    עריכת סימולציות להערכה של שינוי תחבורתי במטרופולין תל אביב בעקבות הקמת הרכבת הקלה ובחירתם של הסוכנים באמצעי התחבורה השונים באזור בעקבות השינויים המתרחשים בלב תל אביב.

במטרופולין תל אביב, להבדיל ממטרופוליטניים אחרים בעולם אין הפרדה בין נתיבי תחבורה ציבורית לשאר התחבורה ועל כן, במטרופולין תל אביב אוטובוסים מתחרים עם רכבים פרטיים על גבי אותה רשת הדרכים.[2] התופעה יוצרת בעיה מהותית שכן MATSim תוכנן למערכות תחבורה אירופיות בהן אין תחרות בין הרכב פרטי לתחבורה ציבורית. [3] בהקשר הנ"ל עמלנו על פתרון לבעיה[4] אשר הוצג בכנסhEART [5] בחודש ספטמבר 2017.

חקר של עתיד התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב בסביבת MATSim יספק מודל מכויל למציאות - אשר יהווה כלי תכנוני לחוקרים ולמקבלי ההחלטות להעריך את הפוטנציאל שטמון ברכבת הקלה והשפעתה על התחבורה באזורי לב תל אביב בפרט ובכל רחבי מטרופולין תל אביב בכלל. המודל יספק לחוקרים ומקבלי החלטות יכולת שליטה ובקרה על שינויים אפשריים בתנועה בהינתן אירועים מתוכננים או אקראיים ובחינת השפעתם של פרויקטים תחבורתיים רחבי היקף ברחבי מטרופולין תל אביב על תושבי האזור.
 

​

[1] Horni, A., Nagel, K., & Axhausen, K. W. (2016). The multi-agent transport simulation MATSim (Vol. 9). London: Ubiquity.

[2] Nir, S., Ashak, R., Shiftan, Y., Balasha, D., Berechman, J., Magin, D., & Szeinuk, M. (2015). Development of PT. Paper presented at the The annual Israel association of transport research, Israel.

[3] Horni, A., Nagel, K., & Axhausen, K. W. (2016). The multi-agent transport simulation MATSim (Vol. 9). London: Ubiquity.

[4] Ben-Dor, G., Dmitrieva, B., Maciejewski, M., Bischoff, J., Ben-Elia, E,. and Benenson, I,. (2017) MATSim simulations in the Tel Aviv Metropolitan Area: Direct competition between public transport and cars on the same roadway. Paper submitted to hEART 2017.

[5] hEART: European Association of Research in Transportation http://www.heart-web.org

_

 
שימור וארכיאולוגיה כפרקטיקות ניאו-ליבראליות: התחדשות עירונית והבניית זהויות ביפו ובירושלים
חמי (מנחם) שיף, דוקטורנט בחוגים לארכיאולוגיה ולגיאוגרפיה וסביבת האדם
מנחים:
פרופ' טובי פנסטר, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' רפי גרינברג, החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

 

מחקר זה יבחן כיצד השילוב של פרקטיקות של שימור במיזמים של התחדשות עירונית במרחב העירוני משפיע ומשקף את יחסי הכוח בין קבוצות בעלות זהות אתנית, דתית ולאומית מתחרה בישראל. אבחן נושא זה באמצעות בחינת מקרי המבחן של יפו וירושלים.

ניאו-ליברליזם הינו שיח כלכלי-פוליטי המצדד בהפרטה של מוסדות המדינה והגבלת תחום אחריותה לבנייה ושימור של שוק חופשי הפועל על בסיס תפיסות יזמות פרטית וזכויות קניין פרטי. באמצעות הגבלת תחומי אחריותה של המדינה ניתן לפרק את מושג המדינה כגוף מונוליטי בעל תפיסות אוניברסאליות מוחלטות של אמת וקדמה. במקום זאת, התפיסה הניאו-ליברלית מבקשת לראות במדינה כמאסף (assemblage) של קבוצות המייצגות זהויות אתניות, כלכליות, חברתיות ופוליטיות שונות. בהקשר זה הוצע לראות בניאו-ליברליזם מאסף של טכנולוגיות, טכניקות, ופרקטיקות שנבחרות באופן סלקטיבי ויוצרות מגע "לא נוח" עם תפיסות אוניברסאליות מסורתיות של אמת וקדמה, ומאפשרות פרשנויות נזילות שלהן. לכאורה, נזילות זו מאפשרת יצירת סדר חברתי חדש בו בריתות בין קבוצות הנקבעות על בסיס התועלת הכלכלית שהן יוכלו להפיק זו מזו ולא על בסיס תפיסות פוליטיות ואידיאולוגיות.

בחברה הישראלית, תל אביב-יפו וירושלים מסמלות אידיאולוגיות וערכים מנוגדים. ירושלים שואבת את מעמדה מתפיסתה כ"בירת הנצח של העם היהודי". על כן כל פעולות הפיתוח המתקיימות בה מבקשות להעצים את הקשר המתקיים בין המדינה לעיר מבחינה תכנונית וסמלית. לעומת זאת, תל אביב-יפו מבקשת למצב עצמה כעיר עולם המתנהלת כמעין גוף אוטונומי בתוך מדינת הלאום ועל כן יכולה להכיל זהויות מרובות ומגוונות.

לכאורה, פעולות השימור המתבצעות במיזמים של התחדשות עירונית בשתי הערים משקפות ניגוד זה: בירושלים מרבית עבודות השימור משמרות אתרים המתעדים נוכחות יהודית קדומה ומתעלמות מתרבויות אחרות שהתקיימו בעיר. לעומת זאת, בתל אביב-יפו באופן כללי וביפו בפרט, ניתן מקום מרכזי לשימור של שרידים המלמדים על הנוכחות המוסלמית והעות'מנית בעיר. 

אולם, לטענתי, ניתוח עבודות השימור ביפו ובירושלים מלמד על האופן בו ההכפפה של שיח השימור לתפיסות ניאו-ליבראליות אשר לכאורה מכפיפות את המטענים הפוליטיים והאידיאולוגיים של פעולת השימור לאינטרסים כלכליים למעשה משלימים האחד את השני ומשמשים כלי בידי קבוצות הגמוניות בחברה לחיזוק יחסי כוח דיכוטומיים המדירים קבוצות מוחלשות בחברה.  

​

​

קרדיט תמונה: Pexels from Pixabay